אלרגיה לפרעושים ( Flea allergy dermatitis )
האלרגיה השכיחה ביותר בכלבים וחתולים ברוב אזורי העולם. הגורם
השכיח ביותר הינו פרעוש החתול. רגישות יכולה להתפתח בכל גיל, מין וגזע. האלרגיה
מתבטאת בגירוד בדרגות שונות וכן דלקת עור משנית לגירוד, בדרגות חומרה שונות.
בכלבים, אזורי גירוד עיקריים הינם הגב התחתון, בסיס הזנב, בטן ומפשעה, בעוד
בחתולים לרוב בצוואר ובגב. עם זאת, כל הגוף יכול להיות מעורב.
זכרו – אי
הימצאות פרעושים אינה שוללת! פרעוש אחד מעורר תגובת גירוד שיכולה להימשך שבועיים!
הטיפול מתבסס על
טיפול יעיל ומתמיד נגד פרעושים בכל חיות המחמד בסביבה ולעתים בסביבה עצמה. לא פעם,
יש צורך לטפל גם בדלקת העור המשנית.
אלרגיה לאלרגנים סביבתיים (אטופי, Atopic dermatitis )
האלרגיה השניה בשכיחותה בכלבים והשלישית בחשיבותה בחתולים. לרוב
בעקבות שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים.
קיימים גזעים רגישים, ביניהם לברדור רטריבר, גולדן רטריבר,
טריירים שונים, דלמטי, סטר-אירי, רועה גרמני, שרפיי ועוד.
מופיע בעיקר בגילאי 1-3 שנים, אך יכול להופיע מ-6 חודשים ועד 6
שנים.
האלרגנים הנפוצים הינם אבק, קרדית אבק הבית, אבקנים,
פטריות/שמרים/עובשים, שיער וקשקשים. לא פעם, הגירוד לכן הינו עונתי. מקומות הגירוד
האופייניים הינם בכפות הרגליים, פנים, בתי השחי והמפשעות וכן לא פעם מתבטאת
האלרגיה גם בדלקות אוזניים. בעקבות הגירוד יתכנו שינויים נוספים הכוללים אדמומיות
של העור, אובדן שיער וכן פיגמנטציה שלו (לרוב השחרה של העור). תיתכן דלקת עור
משנית לגירוד או בשל עליה ברגישות לזיהום. בחתולים, עיקר הגירוד הינו בפנים,
בצוואר ובאוזניים.
הטיפול מתבסס על
הפחתת הגורמים המעוררים גירוד וכן שימוש בחומרים בטוחים ביותר, עם מינימום תופעות
לוואי. ניתן להשתמש גם בטיפול חיצוני להסרת האלרגנים וכן טיפול בדלקת העור ומניעת
הגירוד. טיפולים תרופתיים כוללים אנטי-היסטמינים, סטרואידים, חומצות שומן, תכשירים
המקלים על הגירוד וכן במקרים קשים וכרוניים הזרקת תערובת האלרגנים הספציפית מס'
פעמים (היפוסנסיטיזציה).
אלרגיה למזון
האלרגיה השניה בחשיבותה בחתולים, והשלישית בחשיבותה בכלבים. רגישות
יתר למזון יכולה להתפתח למזון חדש או למזון שנאכל כבר שנים.
יכולה להופיע בכל גיל, מין וגזע. ב-20% מהמקרים, יש גם סימני מערכת
עיכול (צואה רכה, שלשולים וכו'). לרוב, גורם לגירוד וסימנים משניים לו.
ב-20-30% מהמקרים, דלקת אוזניים הינה הסימן היחידי.
האבחנה מתבססת על דיאטת אלימינציה. הכוונה בדיאטה כזו הינה למזון
המכיל מרכיב חלבוני יחיד אליו לא נחשפה חיה בעבר וכן מרכיב פחמימתי יחיד. אפשרות
אחרת היא למזון המכיל hydrolyzed proteins (חלבונים קטנים מדי על מנת לעורר תגובה אלרגית). יש להאכיל במזון
זה בלבד למשך 8-12 שבועות ולאחר מכן לבצע הוקעה (הזנה במזון הרגיל). רק החמרה
בסימנים, החלה בין מס' שעות עד שבועיים לאחר חזרה למזון הראשוני הינה הוכחה
למחלה. הטיפול הינו הזנה במזון היפו אלרגני.
אלרגיות אחרות פחות
נפוצות כוללות אלרגיית מגע (allergic contact dermatitis), אלרגיה לקולרי
פרעושים, רגישות יתר לטפילי מעיים, לנשיכות קרצית, לעקיצת יתושים וכן רגישות יתר
לחיידקים מסוימים.
